מחיי הסטודיו
דיאלוג עם החומר – תכשיט!
וידוי אישי
במהלך השנים פיתחתי מערכת יחסים עם שולחן הצורפות שלי ונדמה שיש בניינו הסכם, שכשאני מתיישבת לידו, אני מביעה את הסכמתי להתמסר.
כל התמסרות שכזו מלווה בהעלמות לתוך תחושה של קסם ואף פעם לא ברור כמה זמן עובר מרגע ההתחלה עד לרגע שבו אני מניחה את התכשיט, לעיתים בכדי לתת לו “זמן מנוחה”, או אם סיימתי.
לאחר זמן, חוזרת לפגוש בו מחדש, מלאת סקרנות, מרגישה שזהו רגע מבחן אותנטי, לחיבור שלי עם היצירה…
הסטודיו מרחב היצירה שלי
הסטודיו, זהו המקום שמאפשר לי חופש תנועה חקירה ודיאלוג עם החומר, כל פעם מחדש נוצר במישור המנטלי והפרקטי משחק מלא בהתרחשויות וניגודים, כמו חיפוש וגילוי ,הידוק ושחרור, קימור וקיעור ועוד..
הדיאלוג המתפתח בתהליך, מתגבש לכדי תכשיט, במראה ראשוני וגולמי ולרוב צעדי העשייה עדיין ניכרים עליו. זהו הרגע, שבו אני שולחת את התכשיט בידיעה שסיום התגבשותו תתרחש על מי שבחרה לענוד אותו.
אני נרגשת כל פעם מחדש לפגוש את התכשיט בסיום התגבשותו, ענוד ומקשט.
מודה ומחייכת!
